<h1>ראבי"ה סימן תפ"ג</h1>
<h2>דף מ:</h2>
האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין וכו'. דקדק רש"י מכאן שאם שופכין מים רותחין על התרנגולת ומולגה דהוה ככלי ראשון ואסור. ובשם רבינו שמואל ברבי מאיר כתוב להתיר, והראיה מפרק דם חטאת [צ"ה ע"ב]. ובירושלמי פרק כירה [ה"ג] גרסינן מהו לתת תבלין מלמטה ולערות עליהן מלמעלה, ופליגי בה רבי יונה ורבי יוסה, ומייתי הך דזבחים (ו)ראיה לאסור, ודחי לה דכלי חרס בלוע תבלין אין מתב[ש]לין, וכיון דפליגי בה ולא איפסקא הילכתא ראוי להחמיר. ומדדרש רבא [ע"ז ע"ד ע"ב] נעוה ארת[חו]ה אין ראיה, דהתם תשמיש[ו] בצונן הוא, הילכך דיו בכך, כדמפלגי לגבי מאני דקוניא [לעיל ל' ע"ב]. ויש מביאין [המעס]ה והחלטה [לעיל ל"ז ע"ב] דמיקרי החלטה מוגלשין על גבי קמח. ואין ראיה משם, דהא אית דאמר זה וזה לחייב וזה וזה לפטור, דפליגי אי הוה בישול או לא. ומפלוגתא דפרק כיצד צולין [ע"ו ע"א] דחם לתוך צונן אין ראיה, דהתם בצלי מיירי, הילכך תתאה גבר, והילכתא כשמואל. וראיה דבצלי מיירי, דהא רב אית ליה עילאה גבר ואיהו גופיה קאמר בפרק כל הבשר [ק"ח ע"א] כזית בשר שנפלה לתוך יורה רותחת בשר אסור וחלב מותר. ויש מפרשים דפלוגתא דפרק כיצד צולין מיירי דבשוה יש מן התחתון ומן העליון, אבל אם האחד [רבה, אך] דרך המר[ובה] לקרר [ו]לחמם.
